"נהוג לחשוב שהשכחה הינה חסרון. אני סבור שהיא יתרון. לדעת לשכוח, פירושו להשתחרר מכל תלאות העבר"-רבי נחמן מברסלבאז הנה אני...פותח בלוג,מי היה מאמין...בלוג.
זה דבר מעניין,זה בעצם היומן שלי האישי ביותר ופתוח לקריאה על ידי כל העולם...
כל המורדות,העליות,הרגשות הכל.נתון בידי כולם,החיים שלי הופכים ליהות החיים של עוד מאות ואלפים,נשמע מרתק ומרגש...
אז אני חושב שאעשה את זה.כן,נכון אומנם הבלוג עצמו כבר נפתח אבל עכשיו הוכרעה ההחלטה,הבלוג הזה הולך ליהות מעודכן בלי נדר,כל יום או שבוע,תלוי...
בשביל מה אני פותח את הבלוג?אני פותח אותו דבר ראשון בשביל לא לשכוח.כי אני רוצה לזכור הכל.
הזיכרון שלי הוא לטווח של שלוש שניות!
אני מסוג האנשים שקמים בשביל לקחת משהו לשתות ומוצאים עצמם הולכים בבית ללא כל זיכרון מדוע קמו ולאן הם
הולכים...ברגעים כאלה אני חוזר לחדר ללמוד עד שאני שאהיה צמא שוב אקום ואשכח שוב כך זה חוזר שוב ושוב...
הסיבה השניה לא בהכרח לפי החשיבות היא כי אני לא לבד.
יש עוד מיליוני אנשים שנמצאים במצב זהה או דומה,אם הם רק הומואים,או הומואים ודתיים כמוני,או אם אלה הורים לילדים כאלה...
ואם על ידי כתיבת הבלוג הזה אני אוכל ליצור הזדהות,הרגשה של "אתם לא לבד.אני בדיוק איפה שאתם"זה יהיה...הדבר הכי טוב שאוכל לעשות,סוף סוף אוכל לתרום ולעזור,כי אני הייתי שם,ואני עדיין פה,אבל אני שלם.ואם אוכל לעזור ולהביא נערים וגברים למצב דומה של השלמה זה יהיה מדהים.נכון אני מלא בשאלות וספקות כמו כולם אבל זה מי שאני.
הסיבה השלישית היא בשביל להעלות את הנושא על הפרק!,מפני שאם הבלוג הזה ישותף ויפורסם אני אולי אוכל ליצור איזשהו זעזוע או חשיפה שאולי בדרך כלשהי תוכל לשפר את היחס כלפי ההומואים הדתיים וכלפי ההומואים בכלל
בנוסף אני פשוט אוהב לכתוב שירים,ספרים,ודברים בסגנון ככה שאני רק נהנה מזה:) אני ממש אשמח אם תשתפו את הבלוג בגלל כל הסיבות שכתבתי ובגלל שסתם ככה זה תמיד נחמד לקבל את העידוד הזה:)
אה ו...הכי חשוב אני רוצה להבהיר משו,הבלוג לא תמיד יהיה כבד ורציני כזה...פשוט לפעמים צריך את זה...אני לא מאמין ששחכתי את פסח...פסח שמח!,עם סדר לא ארוך מידי,שתמצאו את האפיקומן ותבקשו את הכדור הזה שיהפוך אתכם לסטרייטים:) חג שמח ממיכאל.מיכאל קאץ
שלום מר מיכאל
השבמחקגילך מרשים לא פחות משאיפתך ולא פחות מיכולת הביטוי שלך.
תומך בך ובהחלטה לכתוב ולשתף - אין ספק שזה מביא אור לעולם.
מאחל שהכתיבה תהיה לך לפורקן, להתבוננות עצמית ולהדלקת תקווה בלבם של אחרים.
אם יורשה לי להאיר, שים לב שלא לשקוע בכתיבה באופן שימשוך אותך החוצה מהתמודדות עם החיים.
מצפה לקרוא בעיניים בורקות.
יוחאי