בעולם בו הכל ידוע.חלק א

אני קם בבוקר, מבואס מהחיים השעה פאקינג (יוווו איזה גס) שש וחצי ובא לי לישון. אני עוצם עיניים וחוזר לישון.אותו חלום על הארנבונים המוזרים והאלפקות המזמרות .אני מתעורר .שוב .לקול צעקותיו של אבי:

"מיכאל!!!! למה כתוב לך "ה" על המצח זה מין משחק כזה שלכם שם בישיבה?!"

לקום מוקדם זה מבאס.אבל אפילו יותר מבאס זה לקום מוקדם לקול צעקותיו של אבא. אני ממצמץ קצת בשביל לראות את אבא,ופשוט "נשפך"מצחוק,אבא לא הסתכל על המראה הבוקר כי על המצח שלו היה רשום גם אות אבל לא את אותה האות שלי...היה רשום לו "ס" על המצח.כנראה שאבא לא ממש הבין מה כל כך מצחיק,כי הוא הביט בי כאילו אני נפלתי מהירח
"תסתכל במראה אבא" המלצתי לו והמשכתי לצחוק.

אבא רץ אל החדר שלו,ופלט צעקה ואני שכבתי על המיטה משועשע...עד שהשישוע התחלף בפחד ובדאגה.
למה יש לי "ה" על המצח,הרי לא כתבתי דבר כזה...יכול ליהות שמישהו התגנב לפה בלילה?קמתי מהמיטה קצת מפוחד יצאתי לסלון,מחפש איזשהו משו שונה.אבל הכל היה זהה.

האדם היחידי שהיה יכול לכתוב את זה הוא אבא,כי רק אני והוא היינו בבית.

"אבא,יצא לך לאחרונה לקחת טוש לא מחיק ולכתוב לי ולך על המצח ס ו-ה?"
"מיכאל אתה יודע בדיוק כמוני...שבחיים לא הייתי עושה דבר כזה...היננתי, ברור שאבא לא עשה דבר כזה,הוא אדם בוגר ורציני כמעט בן חמישים הוא בחיים לא היה עושה דבר כזה...

אז שום חידה לא נפתרה,לא מי רשם,ולא למה רשום לי ה,ולאבא ס

נכנסתי אל הפייסבוק,וברגע שנכנסתי אליו נשטפתי בהקלה,כל העמוד היה מלא בסטטוסים המתארים אותיות ס כתובות על המצח בצבע שלא יורד,אפילו מאקו,וידיעות אחרונות החלו לסקר את התרחיש המוזר.דיפדפתי בבהלה אל תחתית העמוד אך אך מסתבר שרק על המצח שלי נכתבה האות "ס"הודעת וואצאפ נשלחה אל הפלאפון שלי,ובה כתב הרב שלי ש"למרות התרחיש המוזר אין כל סיבה שהלימודים יפסקו,וכל תלמיד שלא יגיע ביום זה יענש בחומרה"
אני כבר עשיתי מספיק צרות ככה שהחלטתי שאלך לבית הספר,אך לא אחשוף את האות המבישה לפני שאגלה מה משמעותה.לקחתי כובע קטן מהארון,דאגתי שהוא יחסה את האות "ה" ויצאתי רגלית לכיוון הישיבה.

הרחוב היה נראה רגיל.
אבל האנשים שהלכו בו לא.

כולם הלכו במהירות חלקם מסתירים את המצח,חלקם לא.
אבל כולם היו נראים מודאגים,ואיך שלא? הרי לא בכל יום מופיעה לך אות על המצח...
הלכתי חצי שעב לערך...והגעתי אל הישיבה.הצילצול נשמע והתלמידים מיהרו לכיתות.

נכנסתי אל הכיתה,היא הייתה מלאה מלבד ארבעה ילדים שבחרו לא להגיע
התיישבתי על יד חברי לשולחן שאיך שלא,גם לו היה רשום"ס" על המצח
הרגשתי שונה.שוב.למה שוב? כי לא מספיק שאני נמשך לגברים,וזה מבדיל אותי מכל החברה כמעט,עכשיו אני גם צריך אות מסתורית על המצח?!
המורה נכנס לכיתה ולמעט מספר צחקוקים בעקבות ה"ס" על המצח שלו השיעור התנהל כרגיל,בשלב מסוים במהלך השיעור כתבתי ס גדולה ומתחתיה ה גדולה וניסיתי לברר את משמעותן של האותיות.
 ניסיתי צרופים שונים

ה-הר(מה הקשר?!),ה'(בתור שם ה...אולי...אבל לא סביר שאני המשיח ככה שעדיין לא ברור...)איזה עוד מילים אני מכיר ב-ה?...
רגע....יכול ליהות שזה? הומו?

כן!!
כן!
זה מסביר למה לכולם כתוב ס
ס זה:

סטרייט...

פתאום הדברים נראים ברורים יותר...זאת הסיבה שרק לי כתוב ה על המצח...וזאת הסיבה שלכולם כתוב ס...למה זה קורה אני לא יודע.אבל לפחות את זה אני יודע...

מעניין למה המורה לתורה מאחר
ולמה יש תלמידים שלא הגיעו...

חלק-א

יום ראשון בישיבה:מחפש חניכים לאיגי

היום היה היום הראשון שלי בישיבה בתור שישיסט (כפיים,מגיע)

בכמה מילים:אין לי מושג מה הרפורמה החדשה של שיי פירון,אבל אני השפן ניסיונות שלה...ואף פעם לא האהבתי במיוחד ליהות שפן.

קמתי ליום הראשון אחרי לילה שלא נרדמתי (תרשמו לעצמכם:לא לראות אשמת הכוכבים יום לפני החזרה ללימודים) התארגנתי חצי שעה כשאני מתלבט באיזה לוק לבוא,לוק ה-קמתי-עכשיו -אבל- אני -עדיין- נראה -סביר. או בלוק הרב-חשבת-שאני כופר?-איך-תסביר-הציצית-3 מטר-הזאת?!.(בחרתי בצדיק,זה תמיד עובד.) הגעתי לישיבה נרגש משהו,לא לפני שאמא שלי צעקה לי בשער של הישיבה שהמכנסיים שלי נופלות,כל כך אמא.

כמו כל שנה הייתה ההתאספות הזאת של ה-"וואי ממש הרזת" ו-וואי ממש גבהת" הייתה את ההתאספות,אבל לא היה את המחמאות :( .דרך אגב עברתי לכיתה אחרת! (וואו...אני ממש מאבד את הקישוריות במשפטים שלי)

כל התלמידים של כיתה י היו שם,וגם ראש הישיבה היה שם בשביל לחלק סוכריות ולהזמין אותנו לחדר שלו לשיחה(פדופילי משהו). בשלב מסוים קלטתי את עצמי מחפש תלמידים חדשים בתקווה שאני אראה שם מישהו קצת יותר צבעוני(כן,כשאני אומר צבעוני אני מתכוון הומו.) היו רק שתיים חדשים,אחד מהם היה חתיך אבל הוא היה סטרייט ייצוגי(מהאלה עם הזיפים,ונעלי הכדורגל)

השני היה קצת ביישן כזה,נראה נחמד,אבל בהחלט לא הומו.

נכנסו לכיתה שלנו,יש לנו רב ממש נחמד,הוא לא נראה לי הולך ליהות בעייתי,אבל מצד שני אמרתי את זה על רוב הרבנים שהיו לי,וחלקם אמרו לחברים שלי שאני חולה נפש.

 

השיעור היה נחמד אני לא אלאה(אין מילה כזאת) אתכם בפרטים,אבל במהלך השיעור שמתי לב לילד שישב מקדימה בכיתה,הוא היה נראה ממש כמו עברי לידר,רזה כזה,אשכנזי,תנועות קצת נשיות,זהו.אני מרוצה.יש לי פרויקט למהלך השנה הקרובה.להכיר אותו קצת,לשמוע מי הוא,מה הוא,בתקווה שהוא יספר לי ואני אוכל לעזור לו,הכל כמובן יהיה בעזרת ה בלי ללחוץ עליו.

חוץ מזה שאר היום היה סטנדרטי,המון שיחות שחוזרות על עצמם,תפילת מנחה מרנינה,ו....בזכות שיי החתיך!(כבר אמרתי שאני חולה עליו?) אני הולך ללמוד כתיבה יוצרת!!! ככה שאני הולך להתחיל לכתוב על רמה!(שום דבר לא יעזור לי!)

אז זהו.זה היום הראשון,נחמד סתם ככה לשתף אתכם,ותראו קצת סימני חיים,כי הפסקתם להגיב ממזמן :)