דיי נו אני אכתוב בחופש.חופש.דאמ-אט :)

שלום לכם קוראי מיכאל חמדמדים:)
בכנות התגעגעתי לכתיבה...אבל,לא תמיד היה לי זמן,או שרציתי לנצל את הזמן ל...לחשוב.לפעמים אני שוכח לחשוב.

הנה עברה לה שנה,האמת? שזה הרגיש הרבה יותר זמן,הספקתי לעשות כל כך הרבה דברים(והוכרחתי לעשות לא פחות דברים...)
כל הזמן עוברת לי בראש השאלה האם זה לא היה יותר מידי דברים?
כי...כל כך הרבה קרה,דברים קריטים וחשובים,שצריך זמן לעכל אותם ולי אף פעם לא היה את הזמן הזה לדוג:

אחותי גילתה עלי:
היא הייתה בבית כשניהלתי שיחה עם ידיד לגבי החבר החדש שלי...ולכן מומלץ לסרוק את הבית לפני שמנהלים שיחה מסגירה

שבוע אחר כך אחי גילה:
הוא מצא סימניה שכתוב עליה:עברי לידר ודוד ויהונתן(כן...אני עד כדי כך קיצי)ו...מכתב שכתב לי החבר שלי(יש פה מגמתיות)

למחרת אבא גילה:
אחי סיפר לו על המכתב ועל הסימניה שכתב החבר(פעם שלישית גלידה)

לפני שבוע אמא גילתה:
היא מצאה ציור שציירתי.והיא הבינה.

זאת אומרת שכל.כל! המשפחה יודעת,בתוך פחות מחודשיים,חוץ מאחי הגדול ואחי הקטן ישתבח שמו.

טוב זה לא.כאילו..זה כן טוב מבחינה מסוימת...שלא הייתי צריך לעבור את כל הסבל הזה של-מתי אתה מתחתן?וכל זה אבל...זה מוקדם מידי.צמוד מידי.ו...יש להם אחריות עלי,ככה שאין לי באמת כח להכריע מה אני עושה עם עצמי,לפחות לא לגמרי.

סך הכל זאת הייתה שנה משמעותית.

אבל זה לא אומר שאני אתנגד ששנה הבאה תיהיה פחות"משמעותית" :)